#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הקשו לרבה דאמר הואיל, מהא דהמבשל בשר בחלב ביו&quot;ט לוקה משום הבערה, אע&quot;ג דחזי לשאר דברים.</p><p dir='rtl'>מה תי' רבה, אלו איסורים אחרים יש לרבות בברייתא מלבד הבערה ?	"גיד הנשה של נבילה - והקשו דלא א""ש למאי דתני ר' חייא ג' על בישולו וב' על אכילתו.<p></p><p dir=""rtl"">עצי מוקצה - והקשו דמוקצה לאו דאורייתא, ועוד דאין חילוק מלאכות ליו""ט.</p><p dir=""rtl"">עצי אשירה - והקשו דא""כ ילקה גם משום ולא תביא תועבה.</p><p dir=""rtl"">עצי הקדש ולוקה מלא תעשון כן.</p>"	<br/>פסחים דף מח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אביי בעי מרבה הביא שה מאפר האם כשר לתמיד ביו&quot;ט.</p><p dir='rtl'>מה פשט רבה ?</p><p dir='rtl'>ומה הוכיח מזה אביי ?	"כשר, דלא מיעטנו ממשקה ישראל אלא דומיא דטבל שאיסור גופו גרם לו ולא איסור דבר אחר.<p></p><p dir=""rtl"">והוכיח מזה אביי דמוקצה לאו דאורייתא, דאל""כ מ""ל מחמת גופו או דבר אחר.</p>"	<br/>פסחים דף מח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דרשינן גבי תמיד מן הפסוק, &quot;שה, אחת, מן הצאן, מן המאתיים, ממשקה ישראל.&quot;	<p dir='rtl'>שה - ולא הבכור.</p><p dir='rtl'>אחת - ולא מעשר.</p><p dir='rtl'>מן הצאן - ולא הפלגס.</p><p dir='rtl'>ממאתיים - ממותר ב' מאות שבבור, מכאן לערלה שעולה בר'.</p><p dir='rtl'>ממשקה ישראל - מן המותר לישראל.</p><br>	<br/>פסחים דף מח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מח' ר&quot;א ור' יהושע אם מותר לאפות את החלה ע&quot;י שלא יקרא לה שם קודם אפייה, תלויה במח' רבה ורב חסדא אי אמרינן הואיל ומקלעי ליה אורחים ?	רמב&quot;ח אמר דפליגי בזה.</p><p dir='rtl'>ור&quot;פ אמר דאפשר דכו&quot;ע ל&quot;ל הואיל לאורחים, ומה דאמר ר&quot;א הוא משום דכל חדא חזיא לדידיה.</p><p dir='rtl'>ורב שישא אמר דאפשר דלכו&quot;ע אמרינן הואיל ומקלעי אורחים, והכא שאני דאיכא חדא דלא חזיא לא לדידיה ולא לאחריני.	<br/>פסחים דף מח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ר' זירא לא הסכים לקבל דמח' ר&quot;א ור' יהושע תלויה בהואיל, משום דבברייתא אמר ר' יהושע לר&quot;א שהוא עובר בלא תעשה כל מלאכה, ור&quot;א לא השיב. מה ענה ע&quot;ז ר' ירמיה ?	דגם בברייתא לא השיב ר' יהושע לטענה דהוא עובר באיסור חמץ, ובמתני' השיב דלא זהו חמץ שמוזהרים עליו.	<br/>פסחים דף מח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמי ההלכה במח' כיצד מפרישים חלה בטומאה ביו&quot;ט ?	רבי אומר דהלכה כר&quot;א דלא יקרא שם עד שתאפה.</p><p dir='rtl'>ר' יצחק אמר דהלכה כבן בתירא שתתן את החלה בצונן.	<br/>פסחים דף מח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה התי' לסתירה אם שיעור עיסה ללוש בפסח שלא תחמיץ, הוא ב' קבים חיטים וג' קבים שעורים, או ג' קבים חיטים וד' שעורים ?</p><p dir='rtl'>ומה ש&quot;מ מתי' זה ?	זה בטובות וזה ברעות.</p><p dir='rtl'>וש&quot;מ דחיטים רעות גרועות מטובות יותר משעורים, שבהם ההפרש הוא שליש, ובזה רבע.	<br/>פסחים דף מח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אלו ב' דברים שיער רב בקבא מילוגנאי ?</p><p dir='rtl'>ואיך א&quot;ש עם הא דשיעור חלה ה' רבעים ?	שיעור חלה, ושיעור עיסה הנילושת בבת אחת בפסח.</p><p dir='rtl'>וקבא מילוגנאי הוא כשיעור ה' רבעים.	<br/>פסחים דף מח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רב יוסף אמר דנשי דידן החמירו ללוש רק ג' לוג יחד למנוע העיסה מחשש חימוץ. והקשה אביי דהיא חומרא דאתיא לידי קולא, להפקיע מחיוב חלה. מה השיבו רב יוסף ?	דקי&quot;ל כר&quot;א דצירוף סל מחייב בחלה.</p><p dir='rtl'>וקי&quot;ל דהוא אף בכעכים שאינם נושכים זה את זה.	<br/>פסחים דף מח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אלו דברים מצרפים לחלה שלא בעיסה ? (3 דעות)	לר&quot;א סל.</p><p dir='rtl'>לר' יהושע אף תנור.</p><p dir='rtl'>לרשב&quot;ג רק ככרות של בבל שנושכות זו את זו מצטרפות.	<br/>פסחים דף מח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ר&quot;א דאית ליה צירוף סל, באיזה מין לחמים איירי ?</p><p dir='rtl'>ומה צדדי הספק בטבלא שאין לה לבזבזין, ומה הדין&nbsp;&nbsp;?	מח' אי רק בככרות של בבל שנושכות, או גם בכעכים. ורב יוסף הכריע דגם בכעכים.</p><p dir='rtl'>והספק אם בעינן תוך כלי וליכא, או אויר כלי ואיכא. ועלתה בתיקו.	<br/>פסחים דף מח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה אופן האפייה של ג' נשים בתנור אחד ? (3 דעות)	לר&quot;ג לשות כאחת ואופות כאחת.</p><p dir='rtl'>לחכמים זו אחר זו, זו לשה זו מקטפת וזו אופה, וחוזר חלילה.</p><p dir='rtl'>לר&quot;ע לא כל הנשים ועצים ותנורים שווים, ואם תפח תלטוש בצונן.	<br/>פסחים דף מח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו שיאור ומהו סידוק לר&quot;מ ור' יהודה, ומ&quot;ט דר&quot;מ ?	לר&quot;י: שיאור כקרני חגבים. סידוק שנתערבו סדקיו זה בזה.</p><p dir='rtl'>לר&quot;מ: שיאור שהכסיפו פניו. סידוק אף כקרני חגבים. שאין לך סדק מלמעלה שאין לו כמה סדקים מלמטה.	<br/>פסחים דף מח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דינו של שיאור וסידוק ?</p><p dir='rtl'>ומה הכוונה במה שאמרו חכמים, וזה וזה האוכלו חייב כרת ?	"שיאור האוכלו פטור, סידוק ישרף והאוכלו חייב כרת.<p></p><p dir=""rtl"">וזה וזה היינו דלדברי ר""מ, בזה וזה דר' יהודה האוכלו חייב כרת. דר""מ חשיב לתרוויהו סידוק.</p>"	<br/>פסחים דף מח		
